Call us today on 1-700-50-47-47

  • facbook-01

חלק מהמשפחה-בית בשבילנו זה הרבה יותר מקירות.

השרותים הניתנים לדייר:

  • שירותי רפואה 24 שעות ביממה 

  • שירותי סיעוד 24 שעות ביממה 

  • שירותי מטפלים 24 שעות ביממה

  • התאמת המזון ע"י דיאטן קליני

  • בניית תוכנית טיפול פיזיותרפי

  • תוכניות הפעלה מוטוריות וקוגניטיביות. 

  • העשרת תרבות ופנאי, חוגים הרצאות.

  • מסיבות וימי הולדת 

  • פדיקור מניקור

  • תספורות 

  • שירותי ניקיון

  • שירותי כביסה

שלבי מחלת  הדמנציה

לאור האופי ההדרגתי של ההידרדרות בדמנציה, נהוג לחלק את המחלה למספר שלבים, החל מהשלב המוקדם שבו האדם מתחיל לחוש ירידה בזיכרון (תהליך שעשוי להיות אטי ולאורך מספר שנים), בהמשך ירידה בהתמצאות (אדם יוצא לרחוב אבל לא זוכר איך להגיע חזרה הביתה), ירידה ביכולות התקשורת (קושי למצוא מלים), ירידה בשיקול הדעת (כגון חוסר יכולת לנהל את הכספים), הפרעות התנהגות (זעם, תוקפנות, חשדנות, הסתגרות), קושי בזיהוי אנשים קרובים, קושי בתפקוד (כגון להתלבש או להתרחץ) ועד לשלב הסופי בו קיימת פגיעה קשה בתפקודים היום-יומיים (כגון ריתוק למיטה ואי יכולת לאכול). 

הערה - לעיתים, תסמינים הדומים לתסמיני דמנציה נגרמים על-ידי מחלות שעשויות להיות ניתנות לריפוי, כגון מחלות זיהומיות מסוימות, בעיות מטבוליות (כגון חוסר איזון של בלוטת התריס), חסר תזונתי – כגון חוסר בויטמין B12 , בעקבות חבלת ראש, כתוצאה מתופעות לוואי של תרופות, הרעלות , לרבות עקב אלכוהול או חומרים ממכרים אחרים, ועוד.

מניעת המחלה

מומחים משערים שכמחצית מהמקרים של דמנציה בעולם קשורים לגורמי סיכון ידועים הקשורים לאורח החיים - ובפרט עישון, חוסר פעילות גופנית, תזונה לא בריאה, השמנה, סוכרת, יתר לחץ דם ושתיית אלכוהול. 

מניעת גורמי סיכון אלה צפויה להקטין באופן ניכר את מספר האנשים שיפתחו דמנציה בעתיד.

אבחון המחלה

קיימת חשיבות רבה לאבחון מחלת הדמנציה. אבחנת השיטיון דורשת ידע מקצועי, ומוטלת בעיקרה על רופא המשפחה. כחלק מתהליך האבחון נשללות מחלות בעלות סימפטומים הדומים לדמנציה אשר אינן מחלת הדמנציה. במקרים אלה, טיפול במועד עשוי להחזיר את  המצב לקדמותו במידה מלאה או חלקית.

 האבחון של מחלת הדמנציה והייעוץ של רופא מומחה לרבות הערכה גריאטרית כוללנית (כמפורט להלן)  כלולים בסל הבריאות הבסיסי הניתן על-ידי קופות החולים,  על-פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

במקרים רבים, בעקבות הבירור מסתבר שהאבחנה היא אכן דמנציה, וכי לא ניתן לרפא את המחלה. עם זאת, ניתן להתחיל בטיפול תרופתי לעכב את תופעות הדמנציה ולאזן בעיות בהתנהגות. במקביל, ניתן למתן את התסמינים באמצעות פעילויות של גירוי חושי (כגון, האזנה למוסיקה, גירוי קוגניטיבי, יצירה, כתיבה, משחקי זיכרון ופעילות גופנית).

הפנייה ליעוץ רופא מומחה

ההפניה לרופא מומחה על-ידי רופא המשפחה היא בתחומי המומחיות הבאים: גריאטריה, נוירולוגיה ופסיכיאטריה, והיא נעשית במקרים שבהם מתקיימת אחת מהאפשרויות הבאות:

  • אי וודאות באשר לאבחנה גם לאחר הערכה ראשונית או המשך המעקב

  • גיל התחלה יחסית צעיר של מחלת הדמנציה או הופעת דמנציה בגיל צעיר אצל בן משפחה

  • בעיות בטיפול או כשלון בטיפול עם תרופות ייעודיות למחלת אלצהיימר.

  • נוכחות דיכאון או הפרעות התנהגות, במיוחד כאשר קיימת חוסר תגובה לטיפול.

  • צורך בעזרה נוספת בטיפול בחולה (לדוגמא בעיות בהתנהגות) או תמיכה בבן משפחה המטפל בחולה הדמנציה

ניתן לעשות הערכה רב-מקצועית של חולה דמנציה ביחידות להערכה גריאטרית כוללנית. ההערכה נעשית על-ידי צוות שבראשו רופא גריאטר, הפועל ביחד עם מקצועות הסיעוד והעבודה סוציאלית, ומקצועות נוספים לפי הצורך: מרפא/ה בעיסוק, תזונאי/ת, פיזיותרפיסט/ית, רופא/ה פסיכיאטר ועוד.

טיפול באנשים החולים

כיום אין ריפוי למחלה אבל יש טיפולים הממתנים את תופעות המחלה, זאת על-פי שלב המחלה. בחולים עם מחלת אלצהיימר בדרגת חומרה קלה עד בינונית, קיימת המלצה לטיפול בתרופות. כמו כן קיימות המלצות להתערבויות התנהגותיות . הטיפול באדם עם דמנציה, תעשה בהתאם לסוג הדמנציה, ולשלב המחלה שאובחן לצורך זה, ניתן להתייעץ עם רופא מומחה בגריאטריה, נוירולוגיה או פסיכיאטריה - בשיתוף עם רופא המשפחה המטפל. חשוב להבין כי לא ניתן לרפא את מחלת הדמנציה ולא ניתן לעצור לאורך זמן את ההידרדרות. 

הטיפול בירידה קוגניטיבית קלה 
(minimal cognitive impairment  MCI)

 

ירידה קוגניטיבית קלה (MCI) - הדימנציה היא במצב ביניים שבו יש תלונות על קשיים קוגניטיביים ואולם אין סימנים של דמנציה קלינית. רק כ- 10%-15% מאנשים במצב זה מתדרדרים במהלך שנה לדמנציה קלינית. הטיפול הניתן הוא מניעתי בלבד וכולל: איזון טוב של גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם (כגון יתר לחץ דם ויתר שומנים בדם), ביצוע פעילות גופנית ופעילות מוחית. 

הטיפול בדמנציה קלינית בשלב מוקדם עד בינוני

 

בחולים עם מחלת אלצהיימר בדרגת חומרה קלה עד בינונית, קיימת המלצה לטיפול בתרופות מקבוצת "מעכבי האנזים אצטילכולין אסטראז", אשר עשויות לייצב או להאט את  ההתדרדרות בתפקוד הקוגניטיבי, בתפקודי היום-יום ו/או בתפקוד ההתנהגותי של המטופל למשך זמן מוגבל; כמו כן נמצאה השפעה על איכות החיים של המטופל ושל המטפל ועל דחיית הצורך באשפוז סיעודי. יש מספר תרופות מסוג זה, שפעולתן דומה. מביניהן, נמצאות בסל התרופות הבסיסי הניתן על-ידי קופות החולים, לפי קריטריונים מפורטים:  

 

הטיפול התרופתי בתרופות אלה ניתן לתקופה מוגבלת, בדרך כלל עד שנתיים, תוך מעקב מקצועי מתאים. במידה ונמצא כי חלה התדרדרות קלינית למרות הטיפול התרופתי, או תופעות לוואי - ניתן לשנות את הטיפול. כאשר מצב החולה מחמיר מבחינה קוגניטיבית ותפקודית - יגיע שלב שבו להערכת הרופא המטפל אין כל תועלת בהמשך הטיפול התרופתי והטיפול יופסק בהתאם.  למידע

נוסף יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

הטיפול הרפואי במחלת הדמנציה, לרבות הטיפול התרופתי במחלת אלצהיימר כמפורט להלן, כלולים בסל הבריאות הבסיסי הניתן על-ידי קופות החולים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

הטיפול בתופעות נפשיות של דמנציה 

חלק ניכר מחולים עם דמנציה עלולים לסבול במהלך המחלה מתופעות נפשיות המתבטאות בהפרעות התנהגות כמו מחשבות שווא, הזיות, אי שקט, תוקפנות, הפרעות קשות במעגל עירנות-שינה, חוסר שיפוט, דיכאון, חרדה, ועוד.  הפרעות אלו גורמות לסבל ניכר לחולה, סבל ועומס רב על המטפל והן מהוות את אחד הגורמים העיקריים לצורך באשפוז החולה במוסד סיעודי. 

  • הטיפול בהפרעות אלו צריך להיעשות על-ידי רופא המתמקצע בטיפול בחולי שיטיון בשיתוף עם רופא המשפחה תוך התייחסות לגורמים רפואיים, סביבתיים ולאיכות החיים של המטופל והמטפלים.

  • חשוב לשלול מחלה נלווית (כגון זיהום או תופעות לוואי של טיפול תרופתי) שעלולה לגרום למצב בלבולי חריף והפרעות התנהגותיות. זיהוי במועד וטיפול במחלה הנלווית עשוי לשפר את התופעות ההתנהגותיות.

  • הפרעות התנהגות אינן מחייבות בהכרח טיפול תרופתי, שכרוך בתופעות לוואי למטופל. 

  • טיפול תרופתי להפרעות ההתנהגות יישקל כאשר הן כרוכות בסבל עבור החולה או בסכנה לחולה או לסביבתו. 

  • הטיפול התרופתי להפרעות התנהגות ניתן תוך מעקב הרופא ושיקול מחדש מעת לעת בשאלה האם יש לערוך שינויים או שכבר אין בטיפול התרופתי צורך וניתן להפסיקו. 

  • מבין ההפרעות בחולי דמנציה, יש לציין הפרעות שינה שהם תופעה שכיחה. גם לגביהן מתבצעת הערכה מקצועית.

  • הטיפול בהפרעות השינה צריך להיות רב תחומי ולכלול בהתחלה התערבויות לא תרופתיות כגון חשיפה לאור, פעילות גופנית ופעולות המכוונות להיגיינת השינה. 

  • במידת הצורך, קיים  טיפול תרופתי.

התערבויות התנהגותיות עבור חולים עם דמנציה

התערבויות קוגניטיבית -מוצעות התערבויות מסוג אימון במיומנויות חשיבה וחיזוק תחושת המציאות, וייתכן ויש להן השפעה חיובית בשלבים מוקדמים של המחלה, אם כי קלה וחולפת. חשוב שפעילויות מסוג זה ייעשו בצורה מכבדת ונעימה עבור האדם עם דמנציה.

התערבות סביבתית -  חולי דמנציה סובלים מאי-יכולת להסתגל לסביבה חדשה או לשינויים סביבתיים. לכן חשוב להתאים את הסביבה ליכולות החולים ולמגבלותיהם וליצור עבורם סביבה בטוחה ובטיחותית. למשל, באנשים עם דמנציה הסובלים מ"שוטטות" - הליכה ללא מטרה ברורה ונטיה ללכת לאיבוד, יש להתאים פעילות הליכה שאינה מסכנת אותו.

התערבויות מהנות (גורמות עונג –(חשוב לזהות אילו התערבויות גורמות להנאה ועונג אצל האדם עם דמנציה, על-פי אישיותו, הרגליו בעבר ומצב מחלתו,כגון טיפול במוסיקה או טיפול במגע.

איך לשמור על יכולות קוגניטיביות אצל אדם עם דמנציה בשלבים הראשונים של המחלה?

הדבר המשמעותי בהתערבות ריפוי בעיסוק, הוא שמירה על הקיים, ברמה הקוגניטיבית של האדם. ככל שגוברות ה"תקלות" בזיכרון, בהתמצאות וכדומה, חשוב לחזק אצל האדם מיומנויות התארגנות, שתאפשרנה לו לפצות על "האובדנים" עקב התהליך הדמנטי. למשל: 

לא להשקיע מאמצים לזכור את סדר היום, אלא להיעזר באמצעים לכתיבת תזכורות, כגון לוח שנה גדול עם מקום לכתוב בו תזכורות, פנקס לרישום הודעות וכדומה.

הקפדה על מיקום קבוע לחפצים נחוצים כמו מפתחות, משקפיים ארנק.

מומלץ לתלות פתק ברור הממוקם במקום בולט ובו מספרי טלפון חשובים של בני משפחה או אנשים בעלי חשיבות לאדם.

פתקים במקומות המתאימים המזכירים פעולות קריטיות, כמו "לבדוק שהגז סגור", "לבדוק אם הדלת ננעלה".

בנוסף, חשוב לשלב בסדר היום פעילויות לתרגול יכולות החשיבה (תרגול קוגניטיבי), כך לדוגמא, קריאת עיתון במהלך היום ושיחה עם בני משפחה ומכרים על נושאים אקטואליים יכולה לעזור בתהליך שימור היכולות. יש להדגיש כי אימון קוגניטיבי של האדם, חשוב שיעשה בדרך שתכבד את האדם, יכולותיו, צרכיו ומגבלותיו.

כבני משפחה ואנשים הסובבים את האדם הסובל מדמנציה בשלבים הראשונים איך מומלץ לנהוג?

לתמוך באדם עם דמנציה לפתח את המיומנויות שיקלו עליו (ראו לעיל(

לחזק דימוי עצמי דרך עידוד הזיכרון לטווח ארוך (שמשתמר יותר), באמצעות פעילויות כגון כתיבת קורות חיים סידור תמונות באלבומים, חיפוש מידע באינטרנט על אירועים היסטוריים ועוד.

צד משמעותי בתהליך ההסתגלות של המשפחה והסביבה הוא לפתח מיומנויות תקשורת מכבדת ורגישה, שלא תביך את האדם עם דמנציה. לפיכך יש התנהגויות שמומלץ להימנע מהן:

להימנע מתגובות "מבוהלות", כמו: תיזהר! שוב שכחת! 

לא להעמיד את האדם הסובל מדמנציה במצבי מבחן, למשל: "אתה זוכר איך קוראים לי?" "נו, תנסה לזכור, אני אתן לך רמז, מתחייל ב...!"

דוגמאות להתנהגות מכבדת ורגישה:

לספק מידע כמו "שלום מדברת צילה" או " היי, זאת אני גילה הבת שהכי אוהבת אותך...". בדרך זו אפשר לספק מידע שיכול לעזור  לארגן את הזיכרון, לשמור על כבוד האדם  ולמנוע מבוכה.

הקפדה על עוגנים קבועים בסדר היום, שמשרים תחושת ביטחון ומסייעים בהתארגנות,  למשל שיחות טלפון של בני משפחה בשעות קבועות.  

 

איך לשמר את ההתנהלות של אנשים עם דמנציה בשלביה הראשונים מחוץ לבית? 

מומלץ  לבדוק עם האדם הלוקה בדמנציה  מהם המקומות המוכרים בקהילה אליהם הוא נוהג ללכת. כדאי ללוות אותו במסלולי ההליכה האלה. יש לנצל את ההליכה המשתפת כדי להאיר

סימנים בדרך שיקלו על ההתמצאות (כגון עץ גדול במיוחד, ספסל שמוצב בדרך, חנות מוכרת

ועוד). הסבת תשומת הלב לפריטים אלה ואולי אף רישומם בפנקס, יכולים לעזור בזמן הליכה עצמאית לקופת חולים, למכולת  ועוד.
חשוב שבני המשפחה יכירו מסלולים קבועים אלה. בשלבים מאוחרים  יותר של המחלה המידע הזה יכול לעזור באיתורו של האדם אם יצא לשוטט גם ללא מטרה מוגדרת, היות ובדרך כלל בוחרים במסלולים קבועים  בסביבה המוכרת. 

איך ניתן להפעיל אדם עם דמנציה בשלבים המתקדמים של המחלה?

בבחירת פעילויות שמתאימות לאנשים עם דמנציה, חשוב להבין שערוצי התקשורת משתנים במהלך המחלה, שמידע מילולי מאבד ממשמעותו דקות אחרי שנאמר, בעוד שמידע שמגיע למטופל דרך חושים כמו ריח, טעם, שמיעה, ראיה ומגע יכול להוות חוויה לזמן ארוך קצת יותר. יש לנצל יכולות קוגניטיביות פשוטות אך שמורות כמו מיון והתאמה ולתרגל אותם במהלך היום בצורה מהנה.

ניתן לשמר יכולות שהן משמעותיות לאדם עם דמנציה, באמצעות פעילויות המתבצעות בבית באופן שגרתי, זאת תוך ליווי בן משפחה או מטפל, ותוך שמירה על בטיחות מתאימה. למשל, שיתוף האדם  בעבודות מטבח קלות: 

רחיצת פירות וירקות

הפעילות פשוטה מהנה ומספקת גרייה חושית במגע עם המים עם הפירות ועם המגבת לניגובם. 

כדי להבטיח שהפעילות תעשה בצורה בטוחה מומלץ לבצעה לא ליד ברז מים, וזאת כדי להימנע מפתיחת מים חמים. 

השריית הפרות בגיגית או קערה יכולה להיות פתרון.

כדי שהאדם יהיה נינוח - רצוי לאפשר את הביצוע בישיבה.

מומלץ  לערבב פירות או ירקות שונים ולבקש לאחר השטיפה לסדר אותם בכלים נפרדים. בדרך זו נדרש האדם להשתמש ביכולת המיון. כך פעילות בבית המעצימה את תחושת השותפות והשייכות לבית משלבת בתוכה גם גרייה חושית וגם תרגול של יכולות קוגניטיביות.

אפיה עוגיות פשוטות 

המגע עם הבצק עשוי להעלות זיכרונות נעימים. בנוסף, לישת כמות קטנה בכף היד מחייבת הפעלה של הפרקים הקטנים בכף היד תוך גירוי עמוק  ומעורר עבור הלוקים בדמנציה.

יצירת העוגיות ואפייתם מספקת תוצר כמעט מידי ומהנה, שניתן לאכול אותו ולחוות דרך חוש הטעם גרייה נוספת. הריח שאופף את המטבח חשוב לא פחות. 

יש להיות ערניים לכך שלאנשים עם דמנציה בשלבים מאוחרים של המחלה יש נטייה להכניס לפה חפצים וחומרים בסביבתם. אין סכנה בטעימה של הבצק אך יש להיות ערים לכך ולהימנע מפעילות זו עם מי שסובלים מבעיות בליעה.

ניגוב סכו"ם ומיונו למגירה

יכול לעזור לשימור יכולות קוגניטיבית, ויחד עם זאת לתת לאדם תחושה של שותפות בעבודות הבית ושליטה על הסביבה. 

חשוב להשגיח על פעילות זו מהצד ולשקול, בהתאם להכרות עם האדם והתנהגותו, האם להסתפק רק במיון כפות וכפיות שאין בהן סכנה או שניתן לאפשר מיון גם של מזלגות וסכינים לא חדים. 

קיפול כביסה

זו פעילות שגם מצריכה יכולות קוגניטיבית, מפעילה את הגפיים העליונות בטווחי תנועה מגוונים.

פעילות זו שנעשית בישיבה - אין בה כל סכנה. 

ניתן להוסיף בזמן הכביסה מרכך ריחני במיוחד ואז לחוויית קיפול הכביסה נוסף גם מרכיב של גירוי חוש הריח. 

זיווג גרביים לזוגות - גם היא פעילות פשוטה שאין בה סכנה ומהווה תרגול קוגניטיבי חשוב.

בהתאם ליכולות האדם, ניתן לשקול שילוב תרגילי חשבון פשוטים בסדר היום, ובתנאי שהדבר מתבצע בנועם ולא מעורר מתח : לדוגמה – כמה חולצות נשאר עוד לקפל?

תוך כדי הפעילות, חשוב להימנע מאמירות ביקורתיות או שנותנות תחושת כשלון או חסר אונים.

פעילויות שיכולות להיות מהנות עבור אדם עם דמנציה בשלבים מתקדמים 

חשוב למצוא פעילויות שמהנות את האדם עם דמנציה ולשלבן בסדר היום. כגון:

יצירת גינת עציצים קטנה בתוך הבית

כך ניתן לספק פעילויות נעימות כמו השקיה וניקויי עלים יבשים.

מומלץ לבחור בעציצים בעלי פרחים צבעוניים או עלים בצבעים לצד צמחי תבלין ריחניים שכל מעבר לידם ובודאי מגע עימם מעוררים גלי ריח חזק ומהווים גרויי לחוש הריח.

מתן מענה לצורך של אנשים עם דמנציה בשוטטות כחלק מסדר היום

מומלץ לשלב טיולים בחוץ כשמזג האיור מאפשר. 

מומלץ להכיר את הסביבה ולבחור במסלולים שיש בהם מגוון גירויים – צמחים ריחניים או צבעוניים, תנועה של אנשים וכלי תחבורה, גינת כלבים שבה ניתן לצפות בכלבים משחקים וגינות שעשועים לילדים. 

אפשר לשלב את הטיול בחוץ עם חוויה המגרה את חוש הטעם- אכילת פירות, ארטיק, שתיית קפה או משקה טעים וכו'. 

האזנה למוסיקה  - יכולה להיות מהנה מאד, מרגיעה ברגעים של כעס והתנהגות סוערת ומעוררת במצבים של נמנום והתנתקות. חשוב למצוא את המוסיקה המתאימה לאדם  ולתרבותו ואת הדרך להשמיע אותה בחלל הבית או באוזניות.

צפייה בטלוויזיה -  לעיתים צפייה בטלויזיה מעצבנת אנשים עם דמנציה מכיוון שאינם מוצאים עוד עניין בתוכניות המלל ואינם מבינים את רצף העניינים בתוכניות בידור. לכן מומלץ לבחור (מתוך מגוון הערוצים) מה מתאים, וגורם לאדם לשבת לצפות מתוך הנאה. למשל, תוכניות טבע מספקות סרטים על בעלי חיים  והגורים שלהם ומהנות מאד חלק מהאנשים; בערוצי ספורט: שידורי החלקה על קרח המלווים במוסיקה נעימה יכולים להוות מקור להנאה; ערוצי מוסיקה קלאסית או אחרת לפי טעמו של האדם; ערוצים בשפות שונות המחזירים את האדם לשפת האם שלו ועוד. 

אובדן כשירות בדמנציה

אבחון מחלת הדמנציה אינו מביא אוטומטית לשלילת הכשירות של אדם לקחת החלטות, לנהל את ענייניו הכספיים, להמשיך את פעילותו הרגילה (כגון נהיגה) או להחליט החלטות רפואיות.

אבדן הכשירות הוא הדרגתי ותלוי בשלב התפתחות המחלה.

יש לשמר במידת האפשר את הכשירות שעוד נותרה לחולה בכל שלב במחלה, על מנת לכבד באופן מירבי את זכותו להחליט עבור עצמו (אוטונומיה).

ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל בנושא ולערוך בדיקה מקצועית של תחומי התפקוד השונים. 

אכילה ותזונה בדמנציה מתקדמת

בעיות בליעה וסירוב לאכילה של כל סוגי המזון קיימים לעיתים קרובות בקרב אנשים החולים בדמנציה בשלבים המתקדמים של המחלה (ולעיתים כבר בשלבים המוקדמים). כך למשל לעיתים האדם שוכח איך אוכלים, לועסים ומה עושים עם המזון. הוא אינו זוכר את השלבים של האכילה ואף אינו מבין את ההוראות של המטפל כמו: "תשים את הכף בתוך הפה". בנוסף לחלק מהתרופות יש השפעה על התיאבון, תהליך הבליעה, עצירות ועוד תופעות במערכת העיכול. לעיתים, ריבוי תרופות גורם גם הוא לתופעות לוואי שיכולות להשפיע על הבליעה. 

קשיים אלו ונוספים מהווים אתגר לא פשוט למטפלים באנשים החולים בדמנציה.