הטיפול בתופעות נפשיות של דמנציה 

חלק ניכר מחולים עם דמנציה עלולים לסבול במהלך המחלה מתופעות נפשיות המתבטאות בהפרעות התנהגות כמו מחשבות שווא, הזיות, אי שקט, תוקפנות, הפרעות קשות במעגל עירנות-שינה, חוסר שיפוט, דיכאון, חרדה, ועוד.  הפרעות אלו גורמות לסבל ניכר לחולה, סבל ועומס רב על המטפל והן מהוות את אחד הגורמים העיקריים לצורך באשפוז החולה במוסד סיעודי. 

• הטיפול בהפרעות אלו צריך להיעשות על-ידי רופא המתמקצע בטיפול בחולי שיטיון בשיתוף עם רופא המשפחה תוך התייחסות לגורמים רפואיים, סביבתיים ולאיכות החיים של המטופל והמטפלים.

• חשוב לשלול מחלה נלווית (כגון זיהום או תופעות לוואי של טיפול תרופתי) שעלולה לגרום למצב בלבולי חריף והפרעות התנהגותיות. זיהוי במועד וטיפול במחלה הנלווית עשוי לשפר את התופעות ההתנהגותיות.

• הפרעות התנהגות אינן מחייבות בהכרח טיפול תרופתי, שכרוך בתופעות לוואי למטופל. 

• טיפול תרופתי להפרעות ההתנהגות יישקל כאשר הן כרוכות בסבל עבור החולה או בסכנה לחולה או לסביבתו. 

• הטיפול התרופתי להפרעות התנהגות ניתן תוך מעקב הרופא ושיקול מחדש מעת לעת בשאלה האם יש לערוך שינויים או שכבר אין בטיפול התרופתי צורך וניתן להפסיקו. 

• מבין ההפרעות בחולי דמנציה, יש לציין הפרעות שינה שהם תופעה שכיחה. גם לגביהן מתבצעת הערכה מקצועית.

• הטיפול בהפרעות השינה צריך להיות רב תחומי ולכלול בהתחלה התערבויות לא תרופתיות כגון חשיפה לאור, פעילות גופנית ופעולות המכוונות להיגיינת השינה. 

• במידת הצורך, קיים  טיפול תרופתי.

התערבויות התנהגותיות עבור חולים עם דמנציה

התערבויות קוגניטיבית -מוצעות התערבויות מסוג אימון במיומנויות חשיבה וחיזוק תחושת המציאות, וייתכן ויש להן השפעה חיובית בשלבים מוקדמים של המחלה, אם כי קלה וחולפת. חשוב שפעילויות מסוג זה ייעשו בצורה מכבדת ונעימה עבור האדם עם דמנציה.

התערבות סביבתית -  חולי דמנציה סובלים מאי-יכולת להסתגל לסביבה חדשה או לשינויים סביבתיים. לכן חשוב להתאים את הסביבה ליכולות החולים ולמגבלותיהם וליצור עבורם סביבה בטוחה ובטיחותית. למשל, באנשים עם דמנציה הסובלים מ"שוטטות" - הליכה ללא מטרה ברורה ונטיה ללכת לאיבוד, יש להתאים פעילות הליכה שאינה מסכנת אותו.

התערבויות מהנות (גורמות עונג –(חשוב לזהות אילו התערבויות גורמות להנאה ועונג אצל האדם עם דמנציה, על-פי אישיותו, הרגליו בעבר ומצב מחלתו,כגון טיפול במוסיקה או טיפול במגע.

אכילה ותזונה בדמנציה מתקדמת

בעיות בליעה וסירוב לאכילה של כל סוגי המזון קיימים לעיתים קרובות בקרב אנשים החולים בדמנציה בשלבים המתקדמים של המחלה (ולעיתים כבר בשלבים המוקדמים). כך למשל לעיתים האדם שוכח איך אוכלים, לועסים ומה עושים עם המזון. הוא אינו זוכר את השלבים של האכילה ואף אינו מבין את ההוראות של המטפל כמו: "תשים את הכף בתוך הפה". בנוסף לחלק מהתרופות יש השפעה על התיאבון, תהליך הבליעה, עצירות ועוד תופעות במערכת העיכול. לעיתים, ריבוי תרופות גורם גם הוא לתופעות לוואי שיכולות להשפיע על הבליעה. 

קשיים אלו ונוספים מהווים אתגר לא פשוט למטפלים באנשים החולים בדמנציה.